top of page

בוחרים בחיים (ניצבים-וילך)

חשבתם פעם מה באמת הדבר המרכזי שמבדיל בין בני אדם לבעלי חיים? – יכולת הבחירה. לבעלי חיים אין בחירה, אלא הם פועלים מתוך טבע מוכרח. לעומת זאת, לאדם ניתנה הזכות והאפשרות לבחור בין טוב ורע, איך ומתי להגיב לכל מיני מצבים, ועוד דברים רבים שעניינם הוא יכולת הבחירה שלו.


והנה מתברר שלכאורה יש לנו 2 סוגי אנשים:

א. אנשים שויתרו על הבחירה שלהם! הם אותם אלו שנשמע אותם אומרים משהו בסגנון של:'ככה אני...זה באשמת ההורים שלי...החברה בה גדלתי...החיים הובילו אותי לכאן...' וכד'. מבחינתם הם ממשיכים את החיים הנוכחים שלהם בלי להאמין שיש להם אפשרות בכל רגע נתון לבחור לחשוב, לדבר ולהתנהג אחרת.


ב. ישנם אנשים שנראה שהם דווקא כן בוחרים, אבל באמת הם לא. זה סוג האנשים שיבחרו לעשות דברים, אבל בעומק הדברים הם עושים דברים לא בגלל שהם באמת החליטו, אלא בגלל ש'זה מה שכולם עושים... כי זה מה שראיתי בפרסומות...כי מה יגידו עלי...' וכד'. הבחירה שלהם היא בחירה מאד מצומצמת ובדרך כלל תלויה באחרים.


לעומת כל זה, באה התורה בסוף 2 הפרשות שלנו, וכותבת פסוק שנראה קצת תמוה: "הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים". לכאורה כל אדם יעדיף לא לבחור בקללה ומיתה , ויעדיף לבחור בברכה וחיים. אז בשביל מה התורה אומרת לנו: 'ובחרת בחיים'? ברור שזה מה שנעשה...


מתברר שכנראה יש סוג שלישי של אנשים, שאליהם התורה מכוונת: לבחור בחיים פירושו להאמין שבכל רגע נתון אנחנו יכולים לנהל – בעז"ה – את מציאות חיינו. אם אנחנו בוחרים להסתכל על כל הטוב שאנחנו עושים, אם אנחנו בוחרים להתמקד במודע בכל המיוחד שבנו, בכל ההצלחות שהיו לנו, בכל ההישגים שלנו – זה נקרא לבחור בחיים.


האם זה קל? לא תמיד..., הרבה יותר קל ואוטומטי להתמקד במה שלא עובד, בחסרונות, בפחדים, בכישלונות... – אבל זה נקרא לבחור בקללה. ולכן התורה נותנת לנו ציווי מיוחד: תבחרו להסתכל על החיים, על כל הטוב, על כל מה שזורם לכם בחיים, על כל השפע שמקיף אתכם.


רק אדם שבוחר לחיות בצורת חיים כזו, יכול לעמוד ניצב ויציב: 'אתם ניצבים היום'. אדם כזה מבין שעמידה אמתית לפני ה' בראש השנה, היא רק מתוך חיבור אל הגודל הפנימי העמוק שקיים בכל אחד מאיתנו.


בשבת האחרונה של השנה, ממש לפני ראש השנה, אנחנו לומדים להיות אנשים עמוקים, שבוחרים לראות ולחיות את כוחות החיים שיש בנו, וזה עצמו גורם לנו להיות ניצבים לפני ה' בשמחה גדולה על הזכות להיות מי שאנחנו - גם באופן פרטי וגם כחלק מהעם המיוחד הזה.


שבת שלום ומבורך

שנה טובה ומתוקה לכולכם

שיתגשמו כל משאלות לבכם לטובה ולברכה!

שמואל מינקוב

מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם





4 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

רק שתי דפנות (סוכות)

תחשבו רגע על דיני הסוכה: הכי טוב זה שיהיו לה ארבע דפנות. אבל אם זה לא מסתדר – אפשר גם שלש. ואם זה לא מסתדר – אפשר גם שתי דפנות וטפח [וזה...

מפילים גורלות (יום כיפור)

זה קורה פעמיים בשנה. אנחנו חוגגים שני חגים שגם מה שעושים בהם, וגם השמות שלהם, לא כל כך מסתדרים לנו בהגיון. אנחנו רגילים כל השנה לבחון...

לא לסכם - להתחבר (ניצבים-וילך)

כשמספרים סיפור לילדים, הדבר שהכי לא נעים להם, הוא כשעוצרים אותו באמצע... חשוב להם לדעת לאן כל הסיפור מוביל...הם יודעים שלא סתם קורים...

Comments


bottom of page