מה נותן לדבר ערך ושווי בעינינו?
אם היו מציעים לנו לקנות איזה שטח נדל"ן במקום של אדמת טרשים, בלי שום פוטנציאל עסקי - סביר להניח שלא היינו מתייחסים בכלל להצעה הזו. למה להשקיע במקום כזה...?
אבל אדם אחד - שהיה נראה לגמרי לא הגיוני - החליט לשלם סכום עצום (בערך 8 מיליון דולר של ימינו!) עבור שטח טרשי כזה... הדבר המעניין הוא שאחרי שהוא קנה אותו, הוא לא הרס ובנה גורדי שחקים, אלא השאיר את המקום בדיוק באותו מצב. בעינינו זה נראה בזבוז משווע...
למה אברהם אבינו מתעקש לשלם לעפרון החתי סכום כל כך גבוה (למרות שבהתחלה הוא הציע לו את זה בחינם...)? למה הוא לא שיפץ את המקום...?
התשובה היא שאברהם אבינו ידע משהו שעפרון לא ידע.
כתוב במדרש שהוא ידע שהמערה הזו היא המקום הכי קרוב לגן עדן בעולם הזה (ולכן לא סתם נקברו שם אדם וחווה, שהכירו את המקום מקרוב לפני שגורשו משם). ועל מקום כל כך קדוש ומשמעותי בעיניו הוא מתעקש לשלם ולהשקיע הון כסף, ולנהל משא ומתן ארוך עד שהוא משיג את מטרתו.
2 אנשים מסתכלים על אותו מקום ועל אותה מציאות. בעיני אחד - זו מציאות סתמית, חסרת משמעות, ואולי אפילו מעצבנת, והוא רק מחכה להזדמנות להיפטר ממנה.
בעיני השני - זו הזדמנות של החיים! זה הדבר שהוא חיכה שיהיה לו כל החיים! הכל מתחיל מהחשיבות והערך שאנחנו ניתן לעצמנו ולמציאות החיים שלנו.
אדם שהזמן הוא דבר חשוב מאד בעיניו - לא יבזבז אותו בשום צורה. אדם שעשיית חסד הוא דבר חשוב בעיניו - יחפש כל הזדמנות לעשות אותו, ואפילו אם הוא יצריך השקעה ומאמץ (כמו הסיפור בהמשך הפרשה, על רבקה שיורדת ועולה עשרות פעמים רק כדי להשקות גמלים של אנשים זרים).
אדם שהוא עצמו חשוב בעיניו - לא יבקר ו"ירד" על עצמו גם אם הוא עשה טעות, אלא ילמד להעריך ולפרגן לעצמו, והוא מבין שהעצמה ואהבה אישית שלו את עצמו היא הבסיס לכל התקדמות בחיים.
צריך להיות אנשים בעלי עומק כדי לדעת שמערת המכפלה באמת היא אוצר רוחני ששווה מיליונים.
באותה מידה צריך להיות בעל עומק כדי לדעת שכל אחד מאתנו הוא אוצר רוחני שאין ערך למי שהוא!
כך שעדיף להתייחס פחות למה שהמציאות מסביב משדרת לנו על עצמנו, ולהכיר ולהתרכז בעוצמות הפנימיות הנהדרות שלנו, ומשם לשאוב כוח לכל העשייה שלנו!
שבת שלום ומבורך וחודש טוב!
שמואל מינקוב
מאסטר נל"פ, מדייק אנשים עצמם
Comments